טוקיו 2022

מתישהו באוקטובר הודיעו שיפן נפתחת לגמרי לכניסת תיירים. קראתי את הידיעה הזו באמצע הלילה ומיד בדקתי אולי, במקרה, בטעות, אוכל למצוא כרטיס טיסה זול. מפה לשם, מצאתי כרטיס וקניתי אותו בשלוש לפנות בוקר.

ביקרתי בטוקיו בפעם הראשונה ב2013, ואז שוב ב2013 ואז הבנתי שזהו, אני מכורה, וחזרתי גם ב2016 וב2018. בפעם הראשונה שנוחתים בטוקיו זה ממש כמו לנחות על הירח. למקום הזה אין שום קשר לעולם שאנחנו חיים בו והכל נראה כל כך מוזר אבל גם כל כך מסקרן. הכל מאורגן, מסודר, מתוקתק ונקי. כולם נורא מנומסים ואדיבים ויצאו מגדרם לעזור ובאותה העת הכל גם נורא צבעוני ומהבהב ויש כל כך הרבה אנשים. טוקיו היא העיר הכי גדולה, והכי שקטה, והכי הכל שהייתי בה, וקשה מאוד שלא להתאהב בה. יש בה טבע עוצר נשימה, ומגוון כל כך גדול של מסעדות שאין שום סיכוי להספיק את הכל גם לא בעוד מיליון שנה. יש בה בניינים מטורפים ורחובות עם שלטי ניאון מנצנצים ושני מטר משם אפשר להתקל פתאום במקדש קטן, ואפשר לגלות שכונות קטנות וחמודות ובקיצור – הבנתם.

אני חושבת שטוקיו נכנסת ללב של כל מי שביקר בה, ואני מקווה שהמידע שאחלוק פה יהפוך את הטיול שלכם למהנה:

הגבלות ונהלי כניסה ליפן (נכון לדצמבר 2022): נהלי הכניסה ליפן מפורסמים באתר משרד החוץ היפני, ויש להניח שישתנו. כשאני טסתי נדרשתי למלא טפסים דיגיטליים, ולצרף תעודת חיסון קורונה בתוקף (ישנן הנחיות שונות ללא מחוסנים). אם ממלאים אחר ההנחיות (ומציגים QR) הכניסה בשדה התעופה קלה ומהירה יחסית. נכון לדצמבר 2022 יש חובת עטיית מסכות בכל חלל סגור, ובפועל רוב האנשים עוטים מסכות גם ברחוב.

טיסות ושדות תעופה: לטוקיו שני שדות תעופה – נאריטה והאנדה. יצא לי לטוס הלוך וחזור משניהם. נאריטה רחוקה מאוד ממרכז טוקיו, ואם לא לוקחים רכבת מהירה והנסיעה יכולה לקחת שעה וחצי עד שעתיים. האנדה נוחה יותר במובן הזה וקל ומהיר יותר להגיע למרכז טוקיו. כשמזמינים כרטיס טיסה חשוב מאוד לשים לב לשעה שבה הטיסה נוחתת בטוקיו ומתי היא ממריאה. תנועת הרכבות נפסקת בלילה ומתחדשת מוקדם בבוקר, מכיוון שהמוניות יקרות (מאוד!) חשוב לשים לב לפרט הזה.

תחבורה ציבורית משדה התעופה וחזור: אני חסידה גדולה של תחבורה ציבורית ולכן יצא לי להשתמש רק ברכבות הזולות יותר – Keisei Line  בשילוב עם JR או אחת מכל חברות המטרו\סאבווי במרכז טוקיו. זו האופציה הזולה והאיטית ביותר. אם תרצו להשקיע אפשר לרכוש כרטיס לne`x או להשתמש בלימוזין באס. מוניות יקרות מאוד(!) ויכולות לעלות 250-300$ לנסיעה משדה התעופה. אלא אם נשלחו אליי הוראות הגעה ממקום הלינה אני משתמשת לרוב בגוגל מאפס. צריך לשים לב שיש לו נטייה להציע אופציות הזויות לעתים, עם מיליון החלפות, כך שכדאי לחפש תמיד את האופציה הנוחה ביותר. בטיול הנוכחי הגעתי לשדה התעופה וכל אופציות ההגעה היו מסורבלות מאוד כך שניגשתי לדלפק הInformation וביקשתי עזרה – באדיבות ובנחמדות נמצא לי מסלול קצר ונוח יותר שלא הופיע בגוגל מאפס.

ניווט: טוקיו עיר עצומה ועלולה להיות מאיימת לניווט, במיוחד אם זה הביקור הראשון שלכם. עם זאת, חשוב לזכור כי התחבורה הציבורית יעילה בצורה יוצאת דופן ואם מבינים את ההגיון זה לא מאוד מסובך. שלא כמו ברוב הערים בעולם התחבורה הציבורית בטוקיו מתחלקת בין כמה חברות: מטרו, רכבות, אוטובוסים שמופעלות על ידי מגוון רחב (יותר מ12!) של חברות שונות (לכל חברה תעריף שונה). זה עלול להיות מבלבל בהתחלה אבל תשארו איתי – האופציה הנוחה ביותר היא לקנות כרטיס Pasmo\Suica שאותם ניתן להטעין בכסף ולהשתמש בכל סוגי התחבורה הציבורית. ישנם המון כרטיסים יומיים\שבועיים. חלקם מכסים רק חברות מסוימות ולכן אני לא אוהבת להשתמש בהם. בנוגע לניווט עצמו: אני משתמשת תמיד בגוגל מאפס. ניתן להזין את נקודת היציאה והיעד המבוקש. לרוב יהיו כמה אופציות, ואפשר לבחור לפי זמן הנסיעה, המחיר, או כמות ההחלפות. חשוב מאוד (מאוד) לשים לב לאיזה כיוון נוסע הקו שאותו אתם אמורים לקחת. חשוב מאוד גם להסתכל בדיוק באיזו יציאה אתם צריכים לצאת (נניח- יציאה A1).  דבר זה חשוב במיוחד בתחנות גדולות ומאיימות כמו שינג'וקו ושיבויה, להן עשרות יציאות שונות. היפנים מאוד לא סבלנים למי שמנסה לעבוד על המערכת\להסתנן לרכבת. שלמו תמיד על הנסיעה. אם אין לכם מספיק כסף בכרטיס ניתן תמיד למצור ביציאה מהתחנה מכונת fare adjustment שם ניתן להשלים את סכום הנסיעה. קניתם Pasmo\Suica ואתם רוצים להזכות עליו? תוכלו לעשות זאת בשדה התעופה.

עונות השנה: יצא לי לבקר ביפן במרץ, אפריל, אוקטובר, פברואר ודצמבר. מבחינת טיול היה קשה מאוד לטייל באוקטובר (טייפון עצבני) והייתי ממליצה בחום לוותר גם על כל עונת הקיץ שעלולה להיות לחה ובלתי נסבלת. עונת הסאקורה (מרץ-אפריל, תלוי בשנה) היא העונה העמוסה והיקרה ביותר ומחייבת הזמנה מראש של טיסות ומלונות. אני יכולה לומר בלב שלם שלצפות בסאקורה זה אחד הדברים הטובים ביותר והמרגשים ביותר שיצא לי לחוות. אני לא נוטה להתרגש מפרחים אבל זו חוויה אחרת לגמרי. כן צריך לקחת בחשבון כי הכל עמוס בתקופה הזו – מלונות, מסעדות, פארקים, בתי קפה, רחובות, בתי כולבו. התקופה שהכי נהניתי לטייל בה בטוקיו היא פברואר או דצמבר – שני החודשים האלה זולים יחסית מבחינת טיסות, היצע מקומות הלינה גבוה מאוד והעיר עמוסה פחות ונעימה יותר לביקור. כן צריך לקחת בחשבון שקר (לא קור אירופאי, אבל קר יותר מבישראל) ויתכנו כמה ימים של גשם. בטיול הנוכחי שלי (דצמבר) לא תכננתי להתקל בשלכת, אבל להתחממות הגלובלית שלום, והייתה נוכחות די מאסיבית של שלכת בצבעים בוהקים. זה היה תענוג גדול.

אנגלית והתנהלות: אני חושבת שהשאלה הנפוצה ביותר ששואלים אותי היא האם היפנים מדברים אנגלית? אפשר להסתדר? אם אתם רגילים לטייל עצמאית טוקיו נוחה מאוד לטיול. בתחבורה הציבורית ישנם גם שלטים באנגלית, וקל להשתמש בגוגל מאפס בכדי לנווט. במקומות המרכזיים תוכלו למצוא יפנים דוברי אנגלית, ובכל מקרה, גם אם תסתבכו ולא תמצאו מישהו דובר אנגלית ישנו סיכוי סביר מאוד שינסו לעזור לכם בכל מקרה. הדבר הכי חשוב מבחינתי הוא להתנהג תמיד בנימוס ובשקט ולנסות כמה שניתן לא להפר את הכללים הבסיסיים: תמיד להגיד שלום ותודה (אפשר ורצוי ביפנית). לא לצעוק ברחוב ובטח ובטח לא בתחבורה ציבורית. לא לשמוע מוזיקה ללא אוזניות ולא לנהל שיחות טלפון בתחבורה ציבורית. להצמד לצד שמאל במדרגות נעות, ולשים לב באיזה כיוון הולכים האנשים ברחוב. אף אחד לא מצפה שתתנהגו כמו יפנים, אבל שמירה בסיסית על כללי נימוס הופכת את החוויה לנעימה הרבה יותר.

איפה ישנים? השאלה שחזרה על עצמה הכי הרבה פעמים. ובכן, טוקיו עיר ענקית וכל אחד מטייל עם תקציב שונה, צרכים שונים וסגנון שונה ולכן התשובה כאן היא מורכבת ולא חד משמעית. חשוב לי לומר לפני הכל שאני מאוד מאמינה בלעשות בדיקה יסודית של מקומות הלינה לפני שאני מזמינה – החל מגודל החדר, האיזור, התחבורה הציבורית (חשוב! מומלץ מאוד לחפש את התחנה הקרובה ביותר, לבדוק אילו קווים יש בה, והאם יהיה לכם נוח או מסורבל להתנייד ממנה) וכן, האם יש משהו מעניין לאכול באיזור. חשוב לזכור כי לרוב מה שהתרגלתם אליו באירופה או ארצות הברית לא יהיה בהכרח מה שתקבלו ביפן: לרוב החדרים קטנים הרבה יותר, השירותים והמקלחת לא יראו בדיוק כמו שאתם מצפים, ויש מקומות (בעיקר גסט האוסים וחלק מההוסטלים) בהם יבקשו מכם להשאיר את הנעליים בכניסה ולהשתמש אך ורק בנעלי בית. לכן, קריטי לקרוא בפירוט ביקורות על המקום שאתם שוקלים להזמין, וכך להבין האם הוא מתאים לצרכים שלכם. אני מעדיפה להשתמש בBooking או AirBNB, שכן יש אופציה להזמין עם אפשרות לביטול, וניתן לראות ביקורות של אורחים קודמים.

הצרכים שלי בתור מטיילת עצמאית עם תקציב לא גדול יהיו ככל הנראה שונים מאוד מצרכים של זוג, משפחה, או מי שמחפש מלון מפנק אבל הנה התובנות שלי:

אסאקוסה\אואנו: כאן אפשר למצוא לרוב מלונות\הוסטלים\חדרים במחירים נמוכים יותר, או לקבל חדר מלון גדול\מפנק יותר במחיר סביר יותר. אני פחות מתחברת לאופי של האיזור הזה, אם כי לא חסרים דברים לראות או מסעדות מצוינות. יש גם תחבורה ציבורית מצוינת שהופכת את הכל לנוח יותר. צריך לקחת בחשבון כי האיזור נמצא במזרח טוקיו, וכי לרוב מרבית נקודות העניין נמצאות במרכז ובמערב העיר כך שלרוב צפויה לכם נסיעה לא קצרה בתחבורה ציבורית.

גינזה: לחלוטין אחד האיזורים הפחות חביבים עליי בטוקיו ולכן לא הייתי טורחת למצוא כאן מקום לינה. נכון, יש כאן שפע מסחרר של חנויות ומסעדות, אבל בעונה גם מיליוני סינים רעבים לשאנל.

שיבויה ושינג'וקו: אם אצטרך לבחור מקום לינה בטוקיו כנראה שאחפש משהו בסביבת האיזורים האלה (ומפאת תקציב, לא ממש במרכזם). בשני הטיולים האחרונים שלי לנתי בשני מקומות שאהבתי מאוד: בפעם הראשונה בAirbnb בNakano, שנמצאת מרחק תחת רכבת אחת משינג'וקו. זו שכונה (או עיר קטנה בפני עצמה, אם תרצו) מנומנת ומקומית, ובעיקר שקטה מאוד והרגשתי בטוחה מאוד להסתובב שם לבד. בטיול הנוכחי מצאתי מקום לינה מעולה סמוך לתחנת Hatagaya וגיליתי איזור חדש בטוקיו שאהבתי מאוד.

סים וחבילות גלישה: חבילות הגלישה בחברות הסלולריות ליפן יקרות, וכך גם סים שנקנה בארץ. לכן יש שלוש אופציות: סים שקונים מיד עם ההגעה לשדה התעופה\טוקיו (לא בדקתי), שכירת Pocket Wifi (לא בדקתי) או שימוש בEsim. זו הפעם הראשונה שניסיתי את האופציה של Esim. בחרתי בחברת Airalo לאחר שקיבלתי המלצות רבות על השירות שלהם, ולאחר השוואה עם חברות סים אחרות. אני בחרתי באופציה של חבילה שמכסה מדינות נוספות באסיה, מכיוון שכך המחיר יצא משתלם יותר. חשוב לשים לב כי המכשיר נתמך בשירות, ויש לקחת בחשבון שהאופציה הזו מאפשרת שימוש בנתונים סלולריים בלבד, כך שלא ניתן לבצע שיחות או לקבל הודעות SMS. מלבד קשיים בהפעלת הסים בטלפון עם הנחיתה (חשוב מאוד לקרוא את הראות ההתקנה בתשומת לב) הסים עבד מצוין עבורי, ללא תקלות ללא ניתוקים. שימו לב שאם אתם משתמשים כבדים באינטרנט (כמוני) מומלץ לקנות חבילה גדולה יותר שתספיק לכם לכל תקופת הטיול. לקבלת הנחה ברכישת חבילה בAiralo ניתן להזין את קוד הקופון שלי – NAAMA0756 (קוד רווחי).

שופינג: לדעתי יפן היא חגיגה אמיתית למי שאוהב שופינג (דיסקליימר: טווח המידות בעייתי ביותר ועלול לא להתאים לרוב האנשים). המחירים לרוב זולים הרבה יותר מבישראל, המגוון עצום וכך גם טווח המחירים. כמי שלא אוהבת להוציא המון כסף על קניית בגדים ונעליים אני אוהבת לקנות מאוד ביפן, במיוחד ביוניקלו, במוג'י ולפעמים גם באחותה הקטנה של יוניקלו – GU. ניתן למצוא את רוב הרשתות האירופאיות\אמריקאיות בטוקיו – H&M, ZARA, GAP ועוד ועוד. בחלק מהמקרים המחירים יהיה זולים יותר ובחלק מהמקומות (במיוחד במותגים יקרים יותר) המחירים יהיו יקרים יותר מבקנייה בישראל. פרט קטן על תאי מדידה ביפן: לעולם לא נכנסים עם נעליים לתא המדידה, ומשאירים אותם תמיד מחוץ לתא. בשביל לשמור על בגדים מאיפור יתנו לכם לרוב שקית לבנה שמטרתה לכסות את הפנים בזמן מדידת הבגדים. אם אתן\ם משתמשים באיפור נסו להקפיד להשתמש בה על מנת שלא להכתים את הבגדים.

יוניקלו: בית המקדש שלי ביפן והאובססיה הפרטית שלי. אני חובבת גדולה של בגדים נקיים, פשוטים, רצוי שחורים, בגזרות לא צמודות ובאיכות טובה. יוניקלו היא החנות היחידה (כן) שאני מרגישה שאני יכולה למצוא בה מה שאני אוהבת ובמחיר טוב. לכן, כל נסיעה לטוקיו היא חגיגת יוניקלו בשבילי. שימו לב לשני דברים לדבר אחד חשוב: המידות ביפן לא זהות ולא דומות למידות באירופה ובארצות הברית. הכל קטן וקצר יותר, וטווח המידות מוגבל הרבה יותר. יש המון סניפים של יוניקלו בטוקיו. חלקם טובים יותר וחלקם פחות. למרות סלידתי הרבה מגינזה אני מעדיפה לנסוע לסניף הגדול שם ולערוך שם את כל הקניות בבת אחת. יש סניף נוסף ומוצלח מאוד בגינזה, ובקומות שמעליו יש דאיסו, כך שאני ממליצה גם עליו. בכל מקרה, בכל סניף יוניקלו תמיד יסתתרו מאחור סטנדים עם סחורה במבצע (שלרוב משתנה בין סניף לסניף) כך שניתן למצוא בגדים במחירי בדיחה, צריך רק לחפש טוב טוב.

חנויות כולבו: אחד מהדברים שאני הכי נהנית בהם בטיול בטוקיו זה לשוטט בבתי כולבו (יוקרתיים לרוב). יש מהם בשפע והם אף פעם לא תואמים לתקציב שלי. אבל! כמעט בכל בית כולבו יוקרתי ומפונפן שכזה תתחבא לרוב קומת אוכל (Daipachika) או שתיים (לרוב במרתף) שניתן למצוא בה אוצרות. הנה כמה בתי כולבו שאני מחבבת:

Isetan Shinjuku – אחד הותיקים והגדולים בטוקיו. בקומת המרתף שלו ניתן למצוא מבחר די מסחרר של אוכל מוכן, סופרמרקט ומבחר גדול של קונדיטורים – פייר הרמה, סדהרו אאוקי וכו' וכו'. הבונוס העיקרי מבחינתי באיסטן הוא המיקום האסטרטגי שלו סמוך ל shinjuku gyoen, כך שביום נעים נחמד לקנות קינוח או מאפה (או גם וגם) וללכת לאכול אותם בפארק.

ShinQS – כולבו חדש יחסית בשיבויה (הרוויה בבתי כולבו) עם שתי קומות אוכל נחמדות מאוד. גם כאן יש את כל החשודים המידיים – הרמה, אאוקי וחברים, ואפילו ניתן למצוא מעט שולחנות שניתן לשבת ולאכול בהם.

Ginza Six – למרות ששוב, גינזה היא לmy cup of tea יש לי כן המלצה ספציפית כל הכולבו המאוד מאוד יוקרתי ומפונפן הזה רק משום שיש לו קומת גג שקל לעלות אליה והיא נוטה לא להיות עמוסה מדי. גם כאן יש קומת מרתף עם מבחר ענק של אוכל, שתייה, קונדיטוריה ומאפים. השוס האמיתי נמצא בגינה שנמצאת על הגג. מחפשים את המעלית ועולים לקומה R, שם יש תצפית מעולה על כל גינזה והסביבה והמון ספסלים שניתן לשבת עליהם.

Takashimaya Shinjuku – הכולבו הזה לא מעניין בשום צורה. גם קומת האוכל שלו מעפנה יחסית. האטרקציה האמיתית מבחינתי נמצאת בסופרמרקט בקומת המרתף שם ניתן למצוא מבחר די משוגע ואקלקטי של חומרי גלם לאפייה. משוקולד ולרונה (יקר) עד לקמחים וסוכרים מיוחדים וספציפיים מאיזורים שונים ביפן. מבחר גדול של תמציות טעם, אבקות (דלעת, בטטה סגולה, תרד), פרחי סאקורה משומרים, קקאו שחור ועוד ועוד ועוד. הבונות הגדול כאן הוא שלכל חומר גלם יש שם רשום באנגלית (מה שאפליקציות התרגום יכולות לעשות אך לפעמים התרגום לא מדויק). המחירים כאן גבוהים קצת יותר אך המבחר שווה את זה לטעמי.

Kappabashiהרחוב האהוב עליי בטוקיו, וזה שלא אוותר עליו באף ביקור. בקפאבשי (שנמצא סמוך לאסאקוסה, במזרח טוקיו) יש ריכוז אדיר של חנויות לציוד למטבח, לאפייה, לקונדיטוריה, קרמיקה, סכינים, חומרי גלם, ציוד תעשייתי למטבח (רוצים מכונה תעשייתית לייצור עוגיות? יש!), ועוד. גם בגלל שער היין הנמוך וגם בגלל המגוון המטורף אני אוהבת להצטייד כאן במבחר תבניות, ציוד לאפייה וחומרי גלם שקשה להשיג בארץ (פרחי סאקורה משומרים, קקאו שחור, לתת לבנה). ישנה חנות אחת ספציפית שאני אוהבת במיוחד (Arai Shouten, 38) שמנהלים זוג זקנים חביבים. החנות קצת מבולגנת אבל יש מבחר מעולה של תבניות וציוד לאפייה והמחירים מעולים. אם אתם מתכוונים לרכוש בסכום שגדול מ-5000 יין (לפני מס) שימו לב כי בחלק מהחנויות יש Tax Free. ההסדר משתנה מחנות לחנות, אך בגדול יש חנויות שניתן לקבל על הקניה בהן החזר מס רק אם סכום כל הרכישה הוא 5000 יין, ויש חנויות שבהן תוכלו להחתים ולצרף את הקבלה ולקבל את החזר המס אם רכשתם בכמה חנויות בסכום מצטבר של 5000 יין. יש לשאול מה מדיניות החנות לפני שרוכשים. דוכן הTax Free  נמצא במעלה הרחוב. על מנת לקבל החזר תצטרכו להציג את הטפסים והקבלות בצירוף דרכון (לא צילום ולא העתק). את ההחזר מקבלים במזומן במקום.

סופרמרקט: אם אתם חובבי אוכל אתם בוודאי חובבי שיטוטים בסופרמרקטים, וכאן הם מצוינים. אם יש לכם מקום ספייר במזוודה זו הזדמנות מצוינת להצטייד בחומרי גלם שקשה או יקר להשיג בישראל (למרות שיש לומר שבשנים האחרונות יש מגוון מעולה של מוצרים מיובאים). אני אוהבת להביא איתי סאקה, מיונז יפני (זול הרבה יותר מבארץ), אטריות אודון\ראמן\סובה שלא דורשות קירור, סאקה, מאצ'ה, דאשי, סוגים שונים של מיסו, רטבים (סויה, מירין, רוטב שומשום לסלט), חטיפים, ועוד ועוד ועוד.

קונביני: שהן גם חנויות הנוחות ביפן. יש את סבן אילבן, פאמילי מארט, לוסון ועוד ועוד. תמיד יהיה איזשהו סניף בקרבת מקום, וזה תמיד מקום מעולה להצטייד בו במשהו קטן לנשנש, בשתייה או בקינוח. ברובם יש גם מבחר גדול מאוד של אוכל מוכן (כזה שניתן לחמם), אבל גם אוכל חם דוגמת לחמניות מאודות, עוף מטוגן, אודנג ועוד. 

החזר מס: נכון לכתיבת הפוסט הזה (דצמבר 2022) שער היין נמוך מאוד, ולכן השופינג בטוקיו משתלם מאוד, ולרוב זול בעשרות אחוזים מישראל. לכן, אם אתם מתכננים לרכוש בסכום שעולה על 5000 יין בחנות אחת מומלץ להביא אתכם את הדרכון (לא עותק ולא צילום). במרבית החנויות הגדולות ישנה קופה מיוחדת לTax Free בה תתבקשו להציג את הדרכון. סכום המס ינוכה מהחשבון מיידית ותתבקשו לשלם את הסכום לאחר קיזוז המס (יתכן כי בחנויות מסוימות המס לא ינוכה ותצטרכו לגשת ולקבל את ההחזר בשדה התעופה).

כסף וכרטיסי אשראי: יפן אמנם מדינה מתקדמת מאוד וניתן לשלם עם כרטיסי אשראי ברוב המקומות אך שימו לב שישנן לא מעט מסעדות וחנויות שבהן ניתן לשלם במזומן בלבד, ולכן לא הייתי מוותרת על הוצאת מזומן לפני ההגעה ליפן. שימו לב: ישנו שטר של 2000 יין שכמעט ולא נמצא בשימוש ביפן. יתרה מכך, רוב היפנים לא ראו את השטר הזה מעולם. לכן, ישנן חנויות לא מעטות (יוניקלו, למשל) שיסרבו לקבל את השטר הזה. זה שטר שנפוץ מאוד בבנקים בחו"ל, ואני ממליצה בחום רב להימנע ממנו ולהעדיף שטרות של 1000 ו-5000 יין.

לטייל לבד: חווית הטיול לבד היא חוויה סובייקטיבית לגמרי – יש אנשים שזה מתאים להם, ויש אנשים שיסבלו מאוד. אני מטיילת לבד מבחירה כבר שנים ולכן רגילה מאוד להתנהלות שנלווית לזה – אני מנסה תמיד לדעת את כל המידע הרלוונטי מראש: דרישות כניסה למדינה, דרכי התניידות, איך מגיעים משדה התעופה למלון וכו'. יש הרבה אנשים שנהנים לתכנן את הטיול שלהם מראש – אני לא. יש לי תמיד רשימה של דברים שהייתי שמחה לעשות, לראות ולאכול, ואני תמיד בוחרת מה לעשות באותו היום (מהסיבה הזו גם לא מצאתי צורך לקחת סיור או להרשם לסיורים עצמאיים למיניהם. אני בטוחה שניתן למצוא שפע של כאלה אם אתם מעוניינים). מצאתי משהו נחמד שלא חשבתי עליו? אעשה אותו. נתקלתי בשכונה חמודה שלא הכרתי? אלך לשוטט. דרך הטיול הזו לא מתאימה לכל אחד ובמיוחד לא למי שרוצה להספיק כמה שיותר, לבקר באטרקציות וללכת לכל המסעדות המומלצות. אני מוצאת שטיול באיזי מתאים לי יותר ואין לי צורך לרדוף אחרי דברים. מבחינת בטחון אישי והתנהלות אני חושבת שטוקיו מושלמת לטיול לבד – מעולם לא קרה לי שהרגשתי לא בטוחה בשכונה מסוימת בלילה. יפן בנויה לבידוד חברתי כך שאין שום בעיה לשבת במסעדה או בבית קפה לבד, להסתובב לבד או לעשות דברים לבד. מעולם לא הסתכלו עליי או פנו אליי בדרך מאיימת.

טיול בתקציב מוגבל: סיימתי עם ימי התרמילאות שלי ב-2013, אבל בניגוד למה שמקובל לחשוב אפשר לטייל בטוקיו בתקציב מוגבל (נכון, היא לחלוטין לא זולה כמו מדינות אחרות כמו בדרום מזרח אסיה). הפתרון המקובל ביותר הוא לישון בהוסטל. בטוקיו יש מבחר ענק של הוסטלים, והמחירים סבירים מאוד. אם מוכנים להתפשר על מרחק ממרכז העיר אפשר למצוא מיטה בDorms במחיר סביר לגמרי (כן חשוב לקרוא ביקורות לפני שמזמינים. לי היה נסיון טוב בKhaosan Tokyo Origami). מבחינת נסיעות – נסיעות ברחבי יפן יקרות, אך נסיעות בטוקיו עצמה לא יקרות בכלל (150-450 יין לכיוון), כך שניתן לשוטט ברחבי העיר בנוחות, במהירות, ובלי להוציא המון. מבחינת מזון – יש מגוון ענק של מסעדות ודוכני מזון זולים מאוד (500-600 יין לארוחה), גם ארוחות ברשתות כמו Yoshinoya או Tatasuya יכולות להיות משביעות וזולות מאוד (350-500 יין). טריק נוסף להוזלת עלויות הוא למצוא סופרמרקט בסביבה ולחכות לשעה לפני הסגירה – אז מחירי האוכל המוכן (הטעים לרוב) צונחים בחדות ותוכלו לרכוש ארוחות במחירים זולים מאוד. 

ועכשיו לאוכל:

החלטתי הפעם לחזור לכמה מקומות שאני מכירה ואוהבת, ובנוסף לנסות כמה מקומות חדשים. החלטתי גם לא לנסות לרדוף אחרי הזנב של עצמי ולהרגיע את הפומו הבלתי נמנע. טוקיו מלאה באוכל ובמסעדות בכל רמת תקציב שתוכלו לדמיין – מארוחות במאות בודדות של יינים, עד לארוחות במאות אלפים. יש אוכל טעים באמת בכל פינת רחוב, מאפיות מעולות, וקונדיטוריות ברמה הגבוהה ביותר.

Kikanbo

היה ונשאר הראמן האהוב עליי בטוקיו. היחיד שאין לי שום בעיה לעמוד עבורו שעה (פלוס) בתור. בקיקאנבו מגישים ראמן על בסיס מיסו ותערובת צ'ילי סודית. האטריות עבות יחסית ונגיסות והחלק הכי טעים לדעתי הוא החזיר – שהוא באמת הכי טעים שטעמתי אי פעם (אני שונאת להשתמש במונח הכי אבל כאן הוא מוצדק). לפני שנעמדים בתור ניגשים למכונה, משלמים ומזמינים. לאחר מכן עומדים בתור ומגישים את הפתק. בשלב הזה תתבקשו לבחור את רמת החריפות שתרצו. אלא אם יש לכם סיבולת לחריף אני ממליצה מאוד לא להזמין את רמת החריפות הגבוהה, היא קשוחה מאוד. ההמלצה שלי הייתה ונשארה לקחת את הראמן בתוספת חזיר (big pork). עוד המלצה למיטיבי לסת – אם אתם רוצים לוותר על התור (או לא לעמוד המון זמן) נסו להגיע בשעות מתות יותר (לפני הפתיחה או 16:00-17:00).

2 Chome-10-10 Kajichō, Chiyoda-ku, Tōkyō-to 101-0044, Japan

Tsukemen Gonokami Seisakusho

עוד מקום ששמחתי מאוד לחזור אליו, ולמעשה חזרתי אליו מיד כשהגעתי. מסעדת הראמן הזו ממוקמת ממש ליד שינג'וקו גיואן, ברחוב צר שהכניסה אליו נראית כמו סמטה שמובילה לחניה מפוקפקת ואפלולית במיוחד. במקום מגישים ראמן או טסוקמן ראמן (אטריות ראמן לטבילה) בכמה צירים שונים, שהמיוחדים שבהם הם ציר שרימפס וציר עגבניות. הפעם לקחתי שוב טסוקמן ראמן – אטריות עבות ונגיסות במיוחד אשר מגיעות כשהן קרות בקערה נפרדת עם עלי כרוב מבושלים ואצת נורי. בקערית נפרדת מוגש ציר סמיך על בסיס שרימפס וחזיר ובתוכו חתיכות נמסות בפה של חזיר. טובלים את האטריות במרק ואוכלים. מנת האטריות מוצעת בשני גדלים – קטן ובינוני (באותו המחיר) וכשתגישו את הפתק ישאלו אתכם איזה גודל תרצו. גם כאן יש תור ברוב שעות היממה, ואפשר להמנע ממנו (כמעט לגמרי) אם מגיעים בשעות מתות יותר.

Japan, 〒151-0051 Tokyo, Shibuya, Sendagaya, 5 Chome−33−16, シャトレー新宿御苑第一

 

Kamo To Negi 

כנראה שלא הייתי מגיעה לראמן הזה אם לא הייתי מקבלת עליו המלצה ספציפית מחבר טוב וחובב יפן (היי בן!). כאן אוכלים ראמן ברווז – ציר ברווז עשיר ושמנוני (מזכיר קצת מרק עוף בגרסה הברווזית והשמנונית שלו, בקטע טוב), אטריות דקיקות ונגיסות ופיסות ברווז ורדרדות ורכות. גם כאן יש תור (שמתקדם מהר) בשעות העמוסות. שימו לב שבדומה לרוב המקומות גם כאן תתבקשו לשלם לרכוש כרטיס במכונה לפני שתעמדו בתור – כאן אין כיתוב באנגלית בכלל כך שכדאי להשתמש באפליקציית תרגום או לנסות ולבקש עזרה. בכל מקרה מדובר בראמן טעים ומיוחד מאוד ואני ממליצה עליו בחום.

6 Chome-4-15 Ueno, Taito City, Tokyo 110-0005, Japan

Ichiran

אני מבטיחה שלא התכוונתי להיות משביתת השמחות, אבל אפשר להגיד שיש אופציות הרבה הרבה יותר טובות לראמן בטוקיו ושתעשו לעצמם טובה אם תוותרו על התענוג? (כן, זה מצטלם נחמד לטיקטוק. כן, הקונספט נחמד). מדובר על רשת עם המון סניפים (ביפן ובעולם) שמתמחה בראמן בסגנון האקטה. אפשר להתאים ולבחור כאן הכל (דרגת חריפות, רמת נגיסות האטריות), אבל בכנות ובסופו של דבר? לא מדובר על ראמן מדהים, ובאותו המחיר אפשר למצוא אופציות טובות יותר.

יש סניפים רבים בטוקיו, אני אכלתי כאן – Japan, 〒150-0041 Tokyo, Shibuya City, Jinnan, 1 Chome−22−7 岩本ビル B1F

Tatsuya たつ屋

עוד מקום ששמחתי מאוד לחזור אליו (והמקום היחיד שבו לא היה תור ביום ראשון כשהייתי רעבה ועצבנית). בTatsuya  מציעים דונבורי ואודון. מדובר על מקום פצפון שבו עובדים שני שפים מבוגרים וחייכנים מאוד שמכינים אוכל טעים מאוד וזול מאוד. האוכל כאן הוא פשוט, ביתי ומנחם – קערת אורז רך ומושלם (או אודון) עם תוספת לבחירה. אין מה לצפות לזיקוקים באוויר – זה אוכל מאוד לא מתוחכם, אבל עשוי בצורה מעולה. המחירים זולים להחריד – 400-700 יין לארוחה משביעה וטעימה. הקהל מורכב מיפנים בלבד – שוטרים, תיכוניסטים, עובדי ועובדות משרד שסיימו יום לימודים או עבודה. מדובר באמת במקום קטן, חמוד ופשוט מאוד שנעים נורא להיכנס אליו ונעים עוד יותר לאכול בו, ואני ממליצה מאוד להגיע אליו.

35-2, 3chome, Shinjuku, Shinjuku-ku, Tokyo

Tonkatsu yamabe

מסעדה שמתמחה בטונקצו עסיסי, גס יחסית וטעים בצורה יוצאת דופן. התור יכול להיות ארוך, אך שוב – אם תגיעו בשעות פחות מבוקשות לא תמתינו יותר מדי. לפני שתיכנסו יבקשו מכם לבחור את סוג הארוחה שתרצו. אני בחרתי את הארוחה הפשוטה ביותר שמגיעה יחד עם  כרוב פרוס דק דק, אורז, מיסו עם צדפות קטנות וצלחת קטנה של ירקות מוחמצים. המקום מתנהל בסדר מופתי ורמת נקיון מפתיעה למקום שמתמחה בטיגון בשר. הצוות נחמד ואדיב מאוד, והמנה עצמה משביעה מאוד וטעימה מאוד. שונה מאוד מכל טונקצו אחר שאכלתי. 

4-5-1 Ueno Taito Tokyo
東京都 台東区 上野 4-5-1

Shodai

כל הקרדיט להמלצה הבאמת מצוינת הזו שמור לגלזו מסעדה באביסו שמתמחה באודון ובסובה. אני הגעתי לכאן בעקבות המלצה על מנה ספציפית מאוד – קארי אודון עם מוס תפוחי אדמה (או קציפת תפוחי אדמה?) קרה שעוטפת אותו. זו באמת מנה מופלאה (ואני לא אוהבת להשתמש במונח הזה) – יש כאן קערה ובה אטריות אודון במרקם נגיס ומעולה, ברוטב קארי לא מאוד חריף אבל גם לא מאוד מתחנף עם פיסות כמעט נמסות של בשר. מעל הכל ישנה קציפת תפוחי אדמה קרה שממש נמסה לתוך הקארי ברגע שמערבבים. זו אחת המנות הכי טעימות שאכלתי בטיול הזה. היא מקורית וטעימה מאוד ולפי דעתי מצדיקה הגעה מיוחדת (אביסו היא גם שכונה חמודה מאוד, אז הנה עוד שיטוט על הדרך).

Japan, 〒150-0022 Tokyo, Shibuya City, Ebisuminami, 1 Chome−1−10 サウスコラム小林 6F

מאפיות ובתי קפה

טוקיו מלאה, מתפקעת, רוויה במאפיות, קונדיטוריות ובתי קפה מצוינים. יתרה מכך, לרוב הקונדיטורים המפורסמים בעולם יש סניף בטוקיו (ואם תרשו לי לגלות לכם סוד – לפעמים רמת הביצוע טובה יותר מבפריז). יש מגוון באמת גדול, ומכיוון שהרגשתי שקצת מיציתי את קטגוריית הקינוחים המפונפנים בטיולים הקודמים התמקדתי הפעם במאפיות. יש לומר כי מרבית המקומות כאן מרוכזים באיזור אחד, וזה משום שזה פשוט היה קרוב למקום הלינה שלי. יש עוד מגוון רחב של מקומות בכל רחבי טוקיו.

Katane Bakery

מאפיה עמוסה ופופולארית מאוד שמתמחה בלחמים ובמאפים. המאפיה עצמה קטנה מאוד אבל המבחר מכובד ומפתה במיוחד – באגטים, לחמי מחמצת, לחמניות, קרואסונים, קנאלה, קווין אמאן ועוד ועוד. ניתן לקנות ולקחת או לרדת במדרגות ולשבת בבית הקפה הקטן שלמטה – כאן ניתן למצוא תפריט בוקר\בראנץ' ותפריט צהריים (יש גם תפריט באנגלית!). כל מה שטעמתי היה מצוין מלבד הקפה שהיה מסוג פילטר ודי תפל, אבל אנחנו סולחים כי אנחנו אוהבים פחמימות טעימות. מומלץ מאוד אם אתם מגיעים לאיזור.

1 Chome-7-5 Nishihara, Shibuya City, Tokyo 151-0066, Japan

Path

בית קפה\מסעדה סופר פופולארית ועמוסה שגם עליה קיבלתי המלצה. הגעתי לכאן ביום האחרון שלי, אבל הייתי שמחה לנסות עוד ועוד דברים מהתפריט. אני הגעתי בבוקר (ממש עם הפתיחה, ולבד, כך שנמצא לי מקום מיד. כשיצאתי היה כבר תור מכובד). בתפריט הבוקר יש מגוון של מאפי בוקר שנאפים במקום, כריכים, מרק, ומנה אייקונית של דאצ' פאנקייק עם פרושוטו ובוראטה (שאני ממש מצטערת שלא ניסיתי) יחד עם תפריט שתייה חמה, יינות ובירה. מה שתפס את תשומת ליבי במקום היה גם תשומת הלב לפרטים הקטנים וגם העובדה שנראה שמכינים את הכל במקום. כל מה שהזמנתי (כריך וקרואסון) היה טעים במיוחד. הקפה היה, שוב, מסוג פילטר מבאס. המחירים לא נמוכים בהשוואה למקומות אחרים בטוקיו אך מצחיקים אם משווים למחירי מנות דומות בישראל. כך או כך, זה מקום שחיבבתי במיוחד.

Japan, 〒151-0063 Tokyo, Shibuya City, Tomigaya, 1 Chome−44−2 A-FLAT 1F

Sunday Bake Shop

אחד המקומות החמודים והמוצלחים שגיליתי בטיול הזה (ותודה לנבירה בגוגל מאפס). מדובר על מאפייה קטנה עם מבחר מרשים (ומפתה) של דברי מאפה – סקונס מסוגים שונים, עוגות בחושות, עוגיות, עוגות גבינה, בלונדיז, בראוניז ועוד, יחד כמובן עם תפריט תה, קפה ושתייה חמה. המקום נראה שכונתי ופופלארי מאוד. אין תפריט באנגלית אז נעזרתי בצוות. לקחתי סט של סקונס עם שמנת וריבה וקפה. הכל היה טעים מאוד ומבוצע בדיוק, והייתי שמחה לחזור ולטעום עוד. 

6 Chome-35-3 Honmachi, Shibuya City, Tokyo 151-0071, Japan

Paddlers Coffee

בית קפה חמוד בשכונה שמלאה בבתי קפה, מאפיות ומסעדות מקומיות. כאן יש מבחר של קפה (מעולה), מאפים ובעיקר אוויה נעימה מאוד. אם הגעתם ביום שמשי ונעים ישנה חצר מלאת צמחים שאני בטוחה שיהיה נחמד מאוד לשבת בה. מאחורי בית הקפה ישנו סיפור מעניין – אפשר לקרוא עוד כאן.

2 Chome-26-5 Nishihara, Shibuya City, Tokyo 151-0066, Japan

BOUL'ANGE

נכון, זו לגמרי רשת, אבל אני מאוד אוהבת את איכות המאפים כאן (וגם המחיר הוגן במיוחד). זה לגמרי לא מקום להגיע אליו במיוחד, אבל אם נתקלתם ומתחשק לכם מאפה זו אופציה לא רעה בכלל.

Japan, 〒151-0053 Tokyo, Shibuya City, Yoyogi, 2 Chome−2−1 新宿サザンテラス

ועוד:

2 מחשבות על “טוקיו 2022”

כתיבת תגובה